חנויות אונליין

סליקה לאתר: שלושה חלקים, ומה לשאול לפני שחותמים

5 דקות קריאהאבי דיגמי

סליקה לאתר נשמעת כמו שירות אחד, אבל היא שלושה חלקים, וכל אחד מגיע ממקום אחר.

רוב מה שמדורג בגוגל על זה נכתב על ידי מי שמוכר סליקה, או לפני כמה שנים.

אני מחבר סליקה לאתרים שאני בונה, ולא מוכר אותה, אז המאמר הזה לא ממליץ על ספק.

הוא מסביר ממה זה בנוי, על מה משלמים, ומה לשאול לפני שחותמים.

התשובה הקצרה

  1. הסכם עם חברת אשראי, שמעבירה את הכסף מהכרטיס של הלקוח לחשבון הבנק שלך.
  2. ספק סליקה, שנותן את המסוף ואת עמוד התשלום.
  3. חיבור לאתר, בתוסף או בקישור לעמוד התשלום.

יש ספקים שמסדרים את שלושתם בחבילה אחת, ויש שלא. ואם אתה עוד לפני החנות עצמה, מה עוד צריך כדי לפתוח חנות כתבתי בנפרד.

שלושת החלקים

שלושת החלקים של סליקה באתר: מה כל אחד עושה, ועל מה משלמים
החלקמה הוא עושהעם מיעל מה משלמים
ההסכם עם חברת האשראימעביר את הכסף לחשבון הבנק שלךחברת אשראי, כמו ישראכרט, כאל או מקסעמלה על כל עסקה
ספק הסליקהמסוף וירטואלי ועמוד תשלוםספק, כמו טרנזילה, קארדקום או Hypדמי מסוף, ולפעמים גם עמלה לעסקה
החיבור לאתרמעביר את ההזמנה לתשלום, ואת האישור בחזרה לאתרתוסף לפלטפורמה, או מי שבונה את האתרלפעמים תוסף בתשלום
שלושת החלקים של סליקה באתר: מה כל אחד עושה, ועל מה משלמים

המסוף הווירטואלי הוא מה שמשדר את העסקה, דרך שב"א, לחברות האשראי, וההגדרות שלו נקבעות אצלן.

לכן גם כשכל הקשר שלך הוא עם ספק אחד, ההסכם עם חברת האשראי קיים, ושווה לדעת מה כתוב בו.

הסדר, ומה החלק של מי שבונה את האתר

הסדר שחוסך הכי הרבה זמן:

  1. תקנון באתר, עם מדיניות המשלוח, הביטול והפרטיות. חברות האשראי מבקשות אותו כבר באישור.
  2. בקשה לספק, עם המסמכים שהוא מבקש. גם עוסק פטור יכול לסלוק באתר.
  3. החיבור לאתר, אחרי שיש מסוף מאושר.

והחלק של מי שבונה את האתר: להתקין את התוסף, להכניס את הפרטים שהספק נותן, להגדיר מה קורה אחרי תשלום (מייל ללקוח, חשבונית ודף תודה), ולבצע עסקה אמיתית אחת.

ואז לבטל אותה ולהחזיר את הכסף, כי החזר הוא לא מקרה נדיר: בקנייה באינטרנט, לקונה יש זכות לבטל.

עמוד תשלום של הספק, או תשלום בתוך האתר

יש שתי דרכים להציג את התשלום:

  • עמוד התשלום של הספק. הלקוח עובר לעמוד של ספק הסליקה, או רואה אותו בתוך מסגרת באתר שלך, ומקליד שם את פרטי הכרטיס.
  • שדות תשלום בתוך האתר עצמו, שמעוצבים כמו שאר האתר.

ההבדל העיקרי הוא באבטחה.

תקן האבטחה של חברות האשראי, PCI DSS, מקל מאוד על אתר שכל עמוד התשלום שלו מגיע מספק שעומד בתקן, כי פרטי הכרטיס לא עוברים באתר בכלל.

לכן, לעסק קטן, עמוד התשלום של הספק הוא הדרך הפשוטה. וחברות האשראי דורשות מאתר מסחר עמוד תשלום מאובטח בכל מקרה.

אמצעי תשלום

אשראי הוא הבסיס. ביט, Apple Pay ו-Google Pay תלויים בספק: אצל חלק מהספקים הם חלק מעמוד התשלום.

אם הלקוחות שלך רגילים לשלם בביט, זו שאלה לשאול לפני שחותמים, ולא אחרי.

ואותה שאלה על הפלטפורמה: לפלטפורמות הגדולות יש חיבורים מוכנים לחלק מהספקים הישראליים.

בוויקס, למשל, אפשר לחבר את טרנזילה לאשראי, לביט ולארנקים הדיגיטליים.

לפני שבוחרים ספק, בודקים שיש לו חיבור רשמי לפלטפורמה שלך.

תשלום חוזר ותשלומים

מי שמוכר קורס, ליווי או שירות חודשי צריך לחייב את אותו לקוח כל חודש, בלי שיקליד שוב את הכרטיס.

זה חיוב חוזר, ולא כל ספק נותן אותו, או נותן אותו באותה דרך.

ובצד של האתר, זה משנה את הבנייה: צריך לדעת מה קורה כשתשלום נכשל, ואיך הלקוח מבטל.

איך זה נראה באתר קורסים עם תשלום חודשי, כתבתי בעמוד על אתרי קורסים.

ועסקה בתשלומים, שהלקוח מחלק לכמה חיובים, צריכה להיות מותרת בהסכם הסליקה, ונתמכת בעמוד התשלום.

חשבונית אוטומטית

כל תשלום צריך קבלה או חשבונית. ספק שמתחבר למערכת החשבוניות שלך, או שיש לו מערכת כזו בעצמו, שולח אותה ללקוח לבד.

אם לא, מישהו יקליד כל אחת ביד, וזה המקום שבו טעויות קורות.

על מה משלמים

בלי מספרים, כי הם משתנים לפי ספק ולפי מחזור, ואין לי מספר שבדקתי היום:

  • עמלה לחברת האשראי על כל עסקה, באחוזים.
  • דמי מסוף חודשיים לספק הסליקה.
  • עמלה לעסקה אצל הספק, אצל חלק מהספקים.
  • תוספות לביט, לתשלומים או לחיוב חוזר, אצל חלק מהספקים.
  • עמלה לפלטפורמה, אם החנות בפלטפורמה שגובה אחוז מכל מכירה כשסולקים דרך ספק חיצוני. זה נכון, למשל, ל-Shopify בישראל.

את העמלה של Shopify על סולק חיצוני, עם דוגמה במספרים, פירטתי בהשוואה בין WooCommerce ל-Shopify.

וכמה זה יוצא אצלך? המספר שכדאי להשוות בין ספקים הוא לא העמלה שבולטת בפרסומת, אלא העלות בחודש רגיל שלך:

דמי המסוף, ועוד מספר העסקאות כפול העמלה לעסקה, ועוד המחזור כפול האחוז לחברת האשראי, ועוד התוספות שאתה צריך.

מחשבים את זה לכל ספק, עם המספרים שלך, ומשווים את הסכום.

מה לשאול לפני שחותמים

ועם איזו חברת סליקה הכי כדאי לעבוד? שאלה שעולה גם בקבוצות של בעלי עסקים, והתשובות שם מתארות את העסק של מי שכתב.

לעסק שלך, התשובה היא הספק שיש לו חיבור רשמי לפלטפורמה שלך, שנותן את אמצעי התשלום שהלקוחות שלך רגילים אליהם, ושהעלות החודשית שלו, לפי החשבון למעלה, הכי נמוכה אצלך.

תשע שאלות שמביאות לשם:

  1. יש לכם תוסף רשמי לפלטפורמה שלי?
  2. ההסכם עם חברת האשראי כלול אצלכם, או שאני חותם עליו בנפרד?
  3. עמוד התשלום שלכם עומד ב-PCI DSS? אפשר להציג אותו בתוך האתר?
  4. יש ביט, Apple Pay ו-Google Pay? בתוספת תשלום?
  5. יש חיוב חוזר? ותשלומים?
  6. אתם מתחברים למערכת החשבוניות שלי?
  7. מה כל העמלות, בכתב: לחברת האשראי, דמי מסוף, לעסקה, ולכל תוספת?
  8. כמה זמן ההתחייבות, ומה עולה לצאת ממנה?
  9. מה צריך מהעסק כדי לקבל אישור, וכמה זמן זה לוקח?

תשובות בכתב על כל התשע הן גם הדרך הכי פשוטה להשוות בין שני ספקים.

ואם אתה צריך אתר שהסליקה כבר מחוברת אליו, זה חלק מבניית אתר עם סליקה אצלי.

רוצה שנעשה את זה
גם אצלך?

בלי התחייבות. אני אומר לך בכמה דקות אם זה בכלל מתאים לך.

אבי, בוא נדבר על העסק

עוד מהבלוג

המשך לקרוא.

חנויות אונליין6 דקות קריאה

WooCommerce או Shopify: מה מתאים לחנות בישראל

השוואה בין WooCommerce ל-Shopify לחנות בישראל: כמה כל אחת עולה באמת, מה עם סליקה וחשבוניות, ומה יוצא איתכם ביום שתרצו לעבור.

לקריאת הפוסט