בניית אתר לעורך דין לקוח לא בוחר עורך דין לפי רשימת ההשכלה.
הוא בוחר לפי מי שהבין אותו.

שלושה משרדים, טלפון אחד

מישהו קיבל מכתב התראה ומחפש ״עורך דין מקרקעין״ עם שם העיר. פותח שלושה אתרים. באחד: שנת ההקמה ורשימת תחומים.

בשני: תמונת בניין וטופס. בשלישי: עמוד שנקרא ״קיבלת מכתב התראה? מה עושים בשבוע הראשון״, ומתחתיו מה קורה בפגישה הראשונה.

ההפניה מחבר

חבר נתן לו את השם שלך. הוא מחפש אותך בגוגל לפני שהוא מתקשר, כמו כולם, ומה שהוא מוצא קובע אם ההפניה מתממשת.

פרופיל באתר הלשכה ועמוד פייסבוק לא מספרים לו שטיפלת במקרה כמו שלו. עמוד אחד באתר שלך כן.

• עמוד לכל תחום עיסוק, בשפה שהלקוח מחפש בה ולא במונחים משפטיים
• הסבר מה קורה בפגישה הראשונה, כי זו ההתנגדות הכי שכיחה
• מסלול פנייה קצר, בלי טופס באורך תצהיר
• דף נחיתה נפרד לתחום שאתה רוצה לקדם בממומן

ההפרדה לעמוד לכל תחום היא גם מה שמאפשר לגוגל להביא אליך את החיפוש הספציפי במקום את הכללי, ושם התחרות נמוכה בהרבה.

שניהם עובדים יחד, ולכל אחד תפקיד אחר.

האתר הוא המקום שמגיעים אליו כשמחפשים אותך או את התחום שלך, והוא בונה אמון לאורך זמן.

דף נחיתה הוא עמוד אחד לתחום אחד, למי שלחץ על מודעה, ויש לו מטרה אחת: שיתקשר.

על אתר של עורך דין חלים כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), ויש בהם סעיפים שעוסקים באתר עצמו.

הכללים מונים מה מותר לכלול בפרסומת, ומה שלא ברשימה, לא נכנס.

זה סיכום שלי של הנוסח, לא ייעוץ משפטי, ואת הנוסח הסופי של האתר מעבירים לעין שמכירה את הכללים לפני שהוא עולה.

• מה אפשר לכתוב: השם, התארים, מועד ההסמכה, השפות, שעות קבלת הקהל, דרכי ההתקשרות, ותחומי העיסוק. ״תחומי עיסוק״, ולא ״מומחה״.
• המשפט שמציע את השירות לא מתייחס לשכר הטרחה. לא מחיר של פגישה, וגם לא ״ייעוץ ראשון ללא תשלום״.
• באתר אין פרסומות של אחרים, לא באנר ולא מודעה, גם לא בעקיפין.
• קישור לאתר אחר, רק כשהוא נוגע ישירות לעיסוק שלך.
• שמות של לקוחות, או תמונה איתם, רק בהסכמה בכתב, שבה הלקוח מצהיר שהוא חופשי לסרב ושהשירות לא הותנה בזה. המלצות, מכתבי תודה ודירוגים מותרים, כל עוד הם לא יוצרים רושם מטעה.
• טופס פנייה מותר, בכפוף לחוק הגנת הפרטיות. עוד סיבה לטופס קצר.
• חובת השמירה: עותק של כל פרסומת, שלוש שנים מהיום שהיא ירדה, כולל איפה ומתי פורסמה. כשמשנים טקסט באתר, הכי פשוט לשמור צילום מתוארך של הגרסה שירדה.

וכל הרשימה כפופה לכלל אחד: מה שעלול להטעות, או לפגוע בכבוד המקצוע, לא נכנס, גם אם הוא ברשימה.

ואת הטבלה המלאה, עם הדוגמאות שאני רואה בדפים של עורכי דין, כתבתי במאמר על מה מותר בדף נחיתה של עורך דין.

אתר למשרד עולה לאוויר תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, לפי מספר התחומים וקצב החומרים.

דף נחיתה לתחום אחד, תוך שבוע.

השבוע הראשון הוא לא עיצוב, כמו בכל בניית אתר תדמית אצלי:

שיחת אפיון, ובדיקה של המשרדים שמתחרים איתך על אותם תחומים, מה הם כותבים ומה חסר אצלם.

אחר כך הטקסט, עמוד לכל תחום, ורק אז העיצוב והבנייה. ולפני שהאתר עולה, הנוסח עובר לעין שמכירה את כללי הפרסום.

מה בדרך כלל מעכב, ולמה זו כמעט אף פעם לא הבנייה, כתבתי במאמר על כמה זמן לוקח לבנות אתר.